פסק-דין בתיק ס"ע 45254-05-10

מבוא

1.         פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר אשרף אלקרינאוי (להלן - " התובע") ובה טען לקיומם של יחסי עובד-מעביד בינו לחברת ח.ט. רהיטי השלושה בע"מ (להלן - " הנתבעת") מינואר 2006 ועד לחודש פברואר 2010. בתביעה ביקש התובע לחייב את הנתבעת, בתשלום פיצוי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, ובזכויות סוציאליות להם הוא זכאי כעובד - דמי פדיון חופשה וקצובת הבראה. בנוסף, טען התובע לזכותו לשיפוי על חוב שנוצר על שמו בביטוח הלאומי בשל אי דיווח הנתבעת עליו כעובד. סה"כ התבקש בית הדין לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום בסדר גודל של כ-107,000 ש"ח.

הצדדים

2.         התובע תושב רהט ובתקופה הרלוונטית לתביעה נשוא פסק הדין הוביל והתקין רהיטים ללקוחותיה של חנות לממכר רהיטים אשר פעלה ברחוב האורגים 8 באר שבע (להלן - " החנות").

3.         הנתבעת, היא חברה בע"מ אשר הוקמה בחודש מאי 2007, והפעילה את החנות האמורה, ממאי 2007 ולכל הפחות עד לחודש יוני 2008.

טענות הצדדים

4.         בתמצית טוען התובע לקיומם של יחסי עובד-מעביד בינו ובין הנתבעת במסגרתם השתלב כעובד הנתבעת בחנות מחודש ינואר 2006 ועד לחודש פברואר 2010. לטענת התובע, בעקבות סיומם של יחסי עובד-מעביד הוא זכאי לזכויות כעובד - פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה. אליבא התובע הוא זכאי בנוסף לקצובת הבראה כמו גם לשיפוי על חוב שנוצר על שמו במוסד לביטוח לאומי שנוצר בשל אי דיווח הנתבעת על התובע כעובד.

5.         לטענת הנתבעת לא התקיימו יחסי עובד-מעביד, ואת השירות שנתן התובע ללקוחות החנות סיפק כקבלן עצמאי המוביל רהיטים. הנתבעת טענה כי הפעילה את החנות, ממאי 2007 ועד יוני 2008 ומכאן שהתביעות לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה, תביעות שהתגבשו בסיום הקשר של התובע עם החנות, לשיטתו בחודש פברואר 2010 - נעדרות עילה.

6.         לאור המחלוקת בין הצדדים הן בעניין קיומה של עילת תביעה לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה והן בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד אין אנו רואים מקום וצורך בשלב זה של פסק הדין לפרט את טענות התובע בעילות התביעה השונות. אשר על כן נפנה להלן, לבירור הסוגיות שבמחלוקת, אך לפני הכל  נדרש לעניין דיוני - בקשת התובע להגשת כתב תביעה מתוקן.

בקשה לתיקון כתב תביעה

7.         במרץ 2012, לאחר שהוגש כתב תביעה מתוקן מטעם התובע הגיש התובע בקשה נוספת לתיקון כתב תביעה. את הבקשה נימק התובע בצורך לצרף נתבעת נוספת - זיו רהיטי השלושה בע"מ. הבקשה הוגשה לאחר שכבר בשלב הגשת כתב ההגנה נטען כי הנתבעת הפסיקה את פעילותה בחנות בשנת 2008 ולאחר שהוגשו תצהירי הצדדים.

8.         בית הדין לא אישר את התיקון המבוקש שהרי אין בתיקון כדי להשפיע על תוצאות פסק הדין ביחס לנתבעת שבפנינו. למען הסדר הטוב נחזור ונביא את עמדתנו בשאלה זו.

9.         לטעמנו ככל שנמצא כי הנתבעת שבפנינו המשיכה בהפעלת החנות עד לחודש פברואר 2010 - אין מקום וצורך בהוספת נתבעת נוספת. ככל שניווכח כי הנתבעת, הפסיקה את פעילותה בחנות בשנת 2008 הרי שביחס לנתבעת הטענות לעניין פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה, נעדרות עילה - מבלי קשר לשאלת זכותו של התובע בעילות אלה מהנתבעת הנוספת אשר הוא מבקש לצרף במסגרת כתב התביעה המתוקן. הוא שאמרנו, בתיקון המבוקש אין כדי להשפיע על תוצאות ההליך ביחס לנתבעת. על רקע זה ובשים לב לשלב בירור התביעה  בעת הבקשה לתיקון כתב תביעה -חודש מרץ 2012 - לאחר שהוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה שהתקבלה לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים, וערב דיון ההוכחות - לא חשבנו לנכון להתיר את התיקון המבוקש שאין בו כדי להשפיע על תוצאות ההליך ביחס לנתבעת כאן, ושעה שקבלת הבקשה משמעותה עיכוב נוסף של הדיון, לצורך קבלת כתב ההגנה מהנתבעת הנוספת ופתיחה מחדש את סאגת הגשת התצהירים.

10.        על רקע דברים אלה נפנה להלן לבירור הסוגיות במחלוקת - שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים ושאלת קיומה של עילת תביעה לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה.

דיון והכרעה

11.        את פרק הדיון וההכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים ולשם כך, נפתח בהצגת המסגרת הנורמטיבית לאורה נקבע מעמדו של פלוני כעובד. בסיום שלב זה ניגש להצגת העובדות המתייחסות לקשר שבין התובע לנתבעת. את חלק זה של פסק הדין נסיים, במסקנה, המתבקשת בעניין מעמדו של התובע, כעובד אם לאו, בהתחשב בהלכות המשפטיות ובעובדות המקרה.

המסגרת הנורמטיבית.

12.        כבר נפסק כי נקודת המוצא בבירור שאלת מעמדו של פלוני כ"עובד" היא ההבנה כי שאלת מעמדו של פלוני כ"עובד" הוא עניין הקרוב לסטטוס וזה איננו נקבע על פי התיאור שניתן לו על ידי מי מהצדדים אלא, על פי נסיבות המקרה הספציפי ולאור מכלול היחסים (ע"ע 684/09 מנהלת הוואקף המוסלמי נ' ערב אלרשק).

13.        בע"ע 670/06 יעקב רוט נ' רם מבנים בע"מ עמד כב' השופט פליטמן על כך שבחינת טיב הקשר בין הצדדים לצורך קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד "צריכה להיעשות, ראשית - על פי "חוזה ההתקשרות" שביניהם ולאחר מכן לאור נסיבות הקשר בפועל בתקופת קיומו" (סעיף 2 לפסק הדין של כב' השופט פליטמן).